שינוי אסטרטגי בחינוך העל יסודי בחולון 

1 . רקע : ( 2005 )

   בתהליך חיטוב מערכת החינוך של חולון , נבנה החינוך העל יסודי במתכונת שש שנתית . נבנו בתי ספר שש שנתיים הכוללים חטיבות ביניים ( ז' עד ט' ) וחטיבות עליונות ( י' עד יב') . למעשה , חטיבות הביניים נוהלו בנפרד , לרובן הנהלה נפרדת והיו מעט תפקידי ריכוז או ניהול שש שנתיים .

מבחינה פיסית בנויים בתי הספר בשתי מתכונות :

• בתי ספר בהן חטיבת הביניים נפרדת מהעליונה, בניינים נפרדים: קריית שרת , אורט  מדעים ( בעבר ) , עתידים , קוגל .    
• בתי ספר בהם שתי החטיבות מרוכזות באותו קמפוס : אילון , הרצוג , קציר , נבון , יבנה , כרם שלמה .

   החסרונות במבנה השש שנתי עם שתי חטיבות, מאד בולטים. זהו מבנה ארגוני פדגוגי המהווה פשרה בין בתי הספר היסודיים האינטימיים יותר , לבין מבנה של בית ספר גדול , בו התלמיד מתקשה למצוא את עצמו . כדי לרכך את המעבר בין בית הספר היסודי האינטימי אל בית הספר העל יסודי הנתפס כ"מאיים" אצל ילדים רבים , הוצע פתרון חטיבת הביניים הנפרדת , במסגרת בית הספר השש שנתי ( או לגמרי בנפרד  , בערים אחרות , כמו השרון  ) .

   היתרונות של בית הספר השש שנתי הם בעיקר בתהליך האקדמיזציה המואץ ובעושר האפשרויות שהוא יכול להציע לתלמיד . מול החשש ממשבר בקרב תלמידי ז' וח' הנובע מעצמת השינוי שבמעבר לחטיבה ביחד עם תהליך משברי של גיל ההתבגרות – יכול בית הספר השש שנתי  לתת מענה רחב לפוטנציאל הטמון אצל בני נוער בגילאי החטיבה . 

2  . החטיבות בתוך בתי הספר השש שנתיים :

יתרונות החטיבה הנפרדת :

• יצירת מבנה חינוכי המאפשר אקלים נוח לתלמידי החטיבה , בטרם יגיעו לתיכון , מסגרת המתאימה עצמה מבחינה מקצועית לגילאי 13  עד 15  .
• מגמה להקטין עד כמה שיותר את היקף בית הספר השש שנתי , על ידי הקמת מסגרת אוטונומית בתוך הארגון הגדול . במקורם בתי הספר השש שנתיים בחולון היו גדולים מהיום ב - % 30 עד - % 50 .

חסרונות החטיבה הנפרדת :

• המבנה הנפרד מונע עבודה שיטתית עם רצף ברור בין ז' ליב' .
• המבנה ז' עד ט' הוא מלאכותי . בעוד שהחלוקה הטבעית יותר של בני הנוער היא על פי חטיבות גיל ז'ח' , ט' י' , יא' יב' .
• בנוסף לחסרון הנובע מסיבות ענייניות , ישנה הפרדה בין בעלות מורי החטיבה ( משרד החינוך ) לבין בעלות מורי התיכון ( עירייה או רשת ) . כך גם הבעלות על      המנהלים . מצב זה הוא פרדוקס ארגוני שאיננו מאפשר תפקוד של מוסד       חינוכי מתוקן ומנוהל על פי מטרות ברורות .
• המבנה הזה איננו מעודד ואיננו מגביר את מעורבות המנהל השש שנתי בכל הנעשה בכתות החטיבה .  

הפתרון הראשון למצב :

הפתרון המתבקש , בעיקר לנוכח הירידה המספרית של התלמידים , הוא מיסוד והבניה של בית ספר שש שנתי אחד , רציף , עם הנהלה אחת . אין זה אומר שלא יהיה טיפול נפרד בתלמידי החטיבה , אך התפיסה הניהולית והתרבות הארגונית היא של בית ספר אחד . כל התפקידים המובילים יהיו אורכיים , שש שנתיים : ריכוז המתמטיקה , החינוך החברתי , מערך הטיפול והקידום הלימודי וכו'. ואילו תפקידי רוחב מסוימים יהיו מוכוונים לחטיבת הגיל  ז' עד ח' . תפקיד מנהל/ ת החטיבה, במקום בו הוא מאויש , יוגדר וילובן מחדש .

הפתרון השני למצב :

במקביל להבניית בית הספר השש שנתי של חולון כבית ספר רציף אחד , יעברו כתות ט' בכל העיר לאחריות הניהולית של המנהל השש שנתי , ויהיו חלק מהתיכון , החטיבה העליונה . מהלך עירוני זה יחזיר את תלמידי כיתות ט' אל המקום הטבעי שלהם .  הוא יגביר  את יכולת הפיקוח עליהם  , וגם יקדם את תהליך האקדמיזציה שלהם . בעתיד , ייקל על בית הספר לשלב את כיתות ט' במערך בחינות הבגרות . למנהלי בתי הספר תהיה האופציה לבנות את בית ספרם במודל של שלוש חטיבות גיל .

                                  * * * * * * * * * * *

    בעבר , היו כיתות ט' חלק בלתי נפרד מהתיכון . מבחינת  מאפייני הגיל והבשלות האינטלקטואלית, הם אמורים ללמוד ולהתחנך בקרב חטיבת הגיל התיכונית . הקדמת יותר ויותר  בחינות בגרות לכיתות י' חידדה את הצורך לתחילת החיים האקדמיים של התיכון כבר מכתה ט' . שנת כתה ט' צריכה להיות מעין מכינה לשלוש שנות התיכון . בשנה זו צריך בית הספר להתמקד, מעבר לתכנית הלימודים הרגילה ,  בתשתית השפה האנגלית ומקצוע המתמטיקה , כדי להכשיר את השכבה לדרישות התיכון , לרמה הגבוהה ביותר .  עדיין עולה מהנתונים כי שני תחומי דעת אלה מהווים מכשול מרכזי בדרך לתעודת בגרות איכותית . מבחינת החינוך החברתי  אני רואה את כיתות ט' וי'  כמקשה אחת . מעבר ט' עשוי להקטין באופן משמעותי את בעיות המשמעת בבית הספר . 

   לא פחות משמעותי הוא עיצוב מחדש של חטיבת הגיל ז'ח' כחטיבה שתקבל תשומת לב מיוחדת מבחינה לימודית , חברתית ועיצוב דפוסי התנהגות . מהבחינה

הלימודית ,  תתמקד חטיבת גיל זו בבניית וחיזוק מיומנויות למידה . שנתיים אלה יוקדשו לביסוס כישורי השפה העברית , בסיס שהוא תנאי להצלחת התלמידים במשך השנים הבאות .                                    

                                 * * * * * * * * * * * *

3 . ביצוע תכנית העברת כתות ט' לאחריות ההנהלה השש שנתית:

א .   יצוין כי מעצם הגדרתו של בית הספר השש שנתי , כל השכבות בו, מכתה ז' , מצויות תחת ניהול המנהל השש שנתי , כאשר בתוכו הייתה להנהלת חטיבת הביניים  אוטונומיה ניהולית .  אחד הצעדים הראשונים שנעשו בחולון כדי לחזק את הרצף השש שנתי היה ביטול ההרשמה של בוגרי ט' לחטיבה העליונה . רישום זה היה מיותר לחלוטין , שכן התלמיד ממשיך בבית ספרו באופן טבעי . מה גם שמינהל החינוך ומשרד החינוך רואים כיעד ראשי  מניעת נשירת תלמידים בין ט' לי' .

ב .  בבתי הספר בהם החטיבות נפרדות מבחינה פיסית , נעשו סידורים והכנות לקליטת שכבת ט' בקמפוס התיכון . במהלך קיץ 2005 נערכו "אורט "  מדעים ותיכון "קוגל" לקליטת שכבת ט' בתוך החטיבה העליונה . במקביל ,  נערכו הנהלות בתי הספר להגדרה והבניה של האחריות הניהולית על חטיבת הגיל ז'ח' .

ג .   בבתי הספר קריית שרת , ו"עתידים" נעשתה פעולת הכנה לקליטת שכבת ט'  , אך זו נעצרה בשל חשש מצפיפות יתר בקמפוס החטיבה העליונה .

ד .   שאר בתי הספר נערכים לבניית מבנה ההנהלה השש שנתית, בהתאם לעקרונות שתוארו לעיל .

ה.  המהלך כולו הביא לתקופה של כמה שנים לביטול משרות מנהלי חטיבות הביניים. הוא חיזק את אחריות המנהל השש שנתי על כל הרצף השש שנתי.          מ 2010 , עקב עומס עבושה על המנהל ים השש שנתיים, נבחרו מחדש 5 מנהלי חטיבות ביניים , אך בכפיפות מלאה אל המנהל השש שנתי.  ברוב המקומות           ( הרצוג, אילון, קוגל, קציר, עתידים , אורט מדעים , כרם שלמה )  מנהלי החטיבות הופקדו על גושי ז' ח' בלבד, מה שתאם את התפיסה הפדגוגית שהובילה  לשינוי במקור. יצוין כי "אורט" מדעים "התכנס" כולו אל קמפוס אחד, בסופו של התהליך. לגבי בית הספר "קוגל"  נבנתה תכנית אב לקמפוס אחד שש שנתי, אך לפי שעה בשל גידולו, כיתות ז' ח' נשארו בקמפוס חטיבה נפרד. 

במהלך 5 שנים, מ2005 עד 2010, נבנו דפוסי עבודה ברצף שש שנתי.  גובשו הנהלות וצוותים מובילים בראייה שש שנתית. חוזקו מגמות ומסלולים הפועלים כבר מכתה ז'. נבנו מסגרות תמיכה של אגף שח"ר כבר מכתה ט'. בחלק מבתי הספר, מרכזי הלמידה והתמיכה פעולים בראייה שש שנתית. המהלך האחרון בו הוחל מ 2010 : בניית מרכזי "מהות" לתמיכה אישית בלקויי למידה, בראייה שש שנתית . רוב בתי הספר העל יסודיים מקפידים על קיומה של מועצת תלמידים שש שנתית, על שיזורים ושיתופים לכל אורך ורוחב המערכת.

השינוי האסטרטגי בחולון, נוצר מהניתוח הפדגוגי המחייב שגילאים מתאימים יהיו אלה עם אלה באותו מוסד חינוכי. מבנה החטיבה הקלאסית, המערב בני 13 עם בני 15, הוא שגוי מן היסוד.  בפועל הוא הביא לאקלים טוב וחיובי יותר הן בחטיבות העליונות והן בחטיבות ז' ח' הזקוקות ל"חממה" משלהן.

אבינועם גרנות

ראש מינהל החינוך בעיריית חולון , 2004-  2010 .

"טללים" אסטרטגיה חינוכית.